הליכי פשיטת רגל

//הליכי פשיטת רגל
הליכי פשיטת רגל 2018-11-08T14:57:11+00:00

פשיטת רגל

מאת: עו"ד יניב מזרחי

מבוא

בעידן הגלובלי, בו התנהלות ממשלות במערב גורמת לקריסת עסקים קטנים במזרח, לצערנו הרב לא מעט אנשים מגיעים למצב של חדלות פרעון, קרי, מצב בו אין באפשרותם לפרוע את מכלול התחייבויותיהם כלפי נושיהם.

בעבר, היה מקובל כי אדם שנקלע לחובות כה כבדים, "יבלה" את שארית ימיו כשעל צווארו מונחת חרב הליכי ההוצאה לפועל (ראה מאמר נפרד בנושא זה), ואולם בשנים האחרונות (במחיוחד לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967) המגמה היא אחרת – לא מעט חייבים פונים ביוזמתם ורבים אף מופנים על ידי לשכות ההוצל"פ להליך פשיטת רגל.

הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי שבבסיסו שתי תכליות עיקריות: האחת, עיניינה בנושים והיא כינוס כלל נכסיו של החייב על ידי כונס הנכסים הרשמי לשם פירעון החובות. והשניה, עניינה בחייב עצמו ויסודה ברצון ליתן לחייב הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו.

הליך פשיטת הרגל מוסדר בעיקרו על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם – 1980, כאשר כונס הנכסים הרשמי (אגף של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים) הינו הגוף האמון על ביצוע הוראות הפקודה ובית המשפט המחוזי (בפניו מתנהל ההליך) עד למינוי מנהל מיוחד ו/או נאמן קבוע על ידי בית המשפט.

הליך פשיטת הרגל מורכב משלושה שלבים עיקריים:

השלב הראשון – פתיחת ההליך: הליך פשיטת הרגל יכול להיפתח ביוזמת החייב עצמו וכן ביוזמת נושה. הוראות הפקודה מסדירות את התנאים המקדמיים בהתקיימם ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

מרגע שניתן צו הכינוס לנכסי החייב, מכוח סעיפים 20(א) ו – 22(א) לפקודה, מעוכבים כלל ההליכים המשפטיים שנוהלו נגד החייב לרבות הליכים בלשכת ההוצל"פ, עיקולי משכורת, הליכי גביה, פקודות מאסר וכיוצ"ב. לצד זה, מושתות על החייב הגבלות שונות כגון עיכוב יציאה מהארץ, איסור יסוד תאגיד, איסור שימוש בכרטיסי חיוב וכו'.

בשלב ביניים זה (בטרם מוכרז החייב פושט רגל), מוטלות על החייב שתי חובות עיקריות – האחת, תשלום חודשי שעל החייב להקפיד להפקיד לקופת ההליך והשנייה – דיווח דו חודשי בדבר הכנסותיו והצאותיו של משק הבית של החייב למנהל המיוחד (או לכונס הנכסים הרשמי).

כמו כן, על החייב להתייצב לחקירות שעשויות להיערך על ידי הכונס הרשמי ו/או על ידי המנהל המיוחד ולהשיב לשאלותיהם. עיר מטרת חקירות אלו הינה ללמוד על כושרו הפיננסי של החייב וכן מידת תום ליבו ביצירת חובותיו (יודגש, כי ככל שימצא והחובות נוצרו בחוסר תום לב ייתכן כי בקשת החייב תידחה).

השלב השני – צו פשיטת הרגל: בדרך כלל, כשנה לאחר שניתן צו הכינוס, נקבע דיון בבית המשפט המחוזי שמטרתו להכריע האם ליתן צו פשיטת רגל נגד החייב, אם לאו.

בית המשפט מייחס משקל מכריע לשאלת תום ליבו של החייב הן בשלב יצירת חובותיו (בטרם ניתן צו הכינוס בעניינו) והן בהליך עצמו (לאחר שניתן צו הכינוס). הנטל להוכיח כי חובותיו לא נוצרו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק, בין השאר, האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם; האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות.

בנוגע להליך פשיטת הרגל עצמו, החייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם כנוס הנכסים הרשמי, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו.

חייב שימצא חסר תום לב במי משלבי ההליך עשוי למצוא עצמו מסולק מההליך.

השלב השלישי – צו הפטר: כשמו כן הוא – צו ההפטר הינו צו שיפוטי שפוטר את החייב מכלל חובותיו ברי התביעה (בכפוף למספר סייגים).

בית המשפט יתן צו הפטר לחייב לאחר ששוכנע כי אין בנכסי החייב הקיימים ו/או באופק השתכרותו העתידי משום אפשרות לפרוע את יתר חובותיו ומשכך אין בהליכי פשיטת רגל כל תועלת לנושים.

גם בשלב זה, בית המשפט בוחן את תום ליבו של החייב (בשלב זה בעיקר התנהלותו בהליך עצמו).

המגמה הכללית בשנים האחרונות הינה לאפשר לחייבים לפתוח פרק חדש בחייהם ולא להותיר את עול ההליך למשך שנים ארוכות לאחר שמוצו הליכי הגבייה כאמור. יחד עם זאת, הליך פשיטת הרגל עדיין הינו הליך ארוך, מורכב מאוד שמחייב ליווי צמוד של מומחה בתחום.

לקריאה נוספת בנוגע להליך פשיטת הרגל ראה מדור המאמרים באתר זה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

שינוי גודל גופנים