גביית מזונות מחייב בפשיטת רגל

///גביית מזונות מחייב בפשיטת רגל
גביית מזונות מחייב בפשיטת רגל 2018-11-20T12:08:14+00:00

גביית מזונות מחייב בפשיטת רגל

מאת: עו"ד יניב מזרחי

מבוא

מה הדין בעניינו של פושט רגל, שחייב בתשלום מזונות ילדיו (ו/או גרושתו)? זאת השאלה שנבחן במאמר זה.

את החוב בגין תשלומי מזונות יש לחלק לשניים:

האחד, תשלומים עבור חוב מזונות שנוצר עובר למתן צו הכינוס בעניינו של החייב והשני, תשלומים עבור חוב מזונות שוטף. אלו יפורטו להלן.

תשלום מזונות שנוצרו עובר למתן צו הכינוס

חוב מזונות שנוצר בטרם ניתן צו כינוס בעניינו של החייב, הינו חוב בר תביעה שאף נהנה מדין קדימה (סעיף 78(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה")).

ראה: רע"א 5106/09 סיסו נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 6/10/09); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית, תש"ע-2010), עמ' 225.

כלומר, נושה שחייב בהליך פש"ר צבר כלפיו יתרת חוב בגין תשלומי מזונות, רשאי להגיש תביעת חוב מסודרת וכאמור, אף יהנה מדין קדימה בחלוקת כספי הנשייה מול יתר הנושים (בהתאם לסעיף 78 לפקודה).

ברקע הדברים יצויין כי בהתאם לסעיפים 35 ו – 69 לפקודה, חייב שיזכה לקבל צו הפטר מחובותיו (בפשרה או הסדר), לא יופטר מחוב מזונותיו.
אולם, בידי בית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות כי חוב המזונות יופטר אף הוא מכלל החובות בפשיטת רגל (ר' דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, חלק א', בעמ' 328).

תשלום מזונות שנוצרו לאחר שניתן צו הכיונס

בפתח הדברים יוזכר כי סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל (שמעגן את החריגים לחובות בני תביעה – ראה מאמר נפרד לעניין זה), קובע כדלקמן:

על אף האמור בסעיף 71 –

(1) תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביע פשיטת רגל;

ככלל, מזונות על פי פסק דין שנוצרו לאחר מתן צו הכינוס, אינם ברי תביעה בהליך פש"ר – כלומר, לא ניתן להגיש בגינם תביעת חוב.

פסק הדין המנחה בעניין גביית מזונות מחייב בהליך פשיטת רגל נקבע בע"א 357/79, המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרשמי, תל אביב, פ"ד לה (1) 393, שקובע בעניין פסיקת חוב מזונות במסגרת הליכי פשיטת רגל כדלקמן:

"מזונות המגיעים על-פי פסק דין ואשר זמן פירעונם חל אחרי מתן הצו לקבלת נכסים אינם בני-הוכחה בפשיטת הרגל. כך נקבע בחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 6), התשל"ו – 1976, אשר בא לשנות מהלכתו של בית משפט זה בע"א 71/152 (1) עם סתימת מסלול ההוכחה במסגרת פשיטת הרגל, פתח המחוקק מסלול חדש לאדם שמגיעים לו מפושט הרגל כספים על-פי פסק – דין למזונות שזמן פירעונם חל אחרי מתן הצו לקבלת נכסים. מסלול זה נקבע בסעיף 55א לפקודה (סעיף 128 דהיום), שנוסף בתיקון הנזכר, הקובע לאמור…".

ראה גם: בשא (נצ') 905/98 אבירם אהוד נ' עו"ד יצחק מירון הנאמן בפשיטת הרגל של החייב (1998); ת"א) 1831/00 אביטל סקס נ' דוד סקס, (ניתן ביום 29.6.04, פורסם באתר נבו).

כפי שעולה מפסק הדין, סעיף 128 לפקודה, מתווה את המדיניות המשפטית הנהוגה כשעסקינן במזונות שמועד תשלומם חל לאחר מועד מתן צו הכינוס, ואשר אינם בגדר חוב בר-תביעה בהליכי פשיטת הרגל.

בעניין פשר (י-ם) 4217/07 תמר יונה נ' בועז יונה (פורסם ב"נבו", ניתן ביום 26.10.2011) נקבע (תוך הפנייה לפשר (ת"א) 1831/00 אביטל סקס נ' דוד סקס, (ניתן ביום 29.6.04, פורסם באתר נבו)) בעניין סעיף 128 לפקודה, כדלקמן:

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא (פשר (ת"א) 1831/00 אביטל סקס נ' דוד סקס, (ניתן ביום 29.6.04, פורסם באתר נבו) (להלן: "אביטל"), פיסקה 4).

למעשה, הקצבת סכום מזונות לפי סעיף 128 לפקודה מהווה סיומו של הליך דו-שלבי; השלב הראשון מבוצע בבית המשפט לענייני משפחה, הקובע סכום מזונות (קבועים או זמניים), שעל החייב היה לשלמו במלואו לו היה סולבנטי. שלב זה מתמקד בצרכיו של בן-המשפחה הנזקק למזונות, והוא מוכרע לפי כל ההלכות הנהוגות בתחום דיני המזונות. בשלב זה, אין הנושים בפשיטת הרגל מהווים צד, בדרך-כלל, אף כי עשוי לחול הכלל הרגיל כי אם מונה לחייב נאמן, הרי שהוא בא בנעליו אף בעניין זה. כך או כך, קביעת דמי המזונות בשלב זה אינה מתחשבת בהכרח בנושי החייב, ובצורך לשלם לטובתם תשלום חודשי.

לצורך זה, האחרון, מיועד השלב השני, אשר מופקד בידי בית המשפט של פשיטת רגל; בשלב זה, נערך איזון בין הנזקק למזונות לבין נושיו האחרים של החייב, כאשר סכום המזונות שנקבע בשלב הראשון מהווה אך נקודת מוצא, ומתפקד כחיוב נוסף המוטל על החייב חדל-הפרעון (אשר מעצם מצבו אינו מסוגל, בדרך-כלל, לשלם את הסכום במלואו), אף כי אין מדובר בחוב בר-תביעה, ולא מוגשת בגינו תביעת חוב רגילה. מהותו של שלב זה, הינו פסיקת תשלום חודשי כולל שעל החייב להעביר, וחלוקתו בין הנזקק למזונות לבין הנושים האחרים" (שם, בפיסקה 5 (הדגשות במקור).

באשר לאיזון שנערך על-ידי בית משפט של פשיטת רגל בין הנזקק למזונות לבין שאר נושי החייב, נאמר כי:

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו), בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין."

כלומר, בית המשפט של פש"ר הוא זה שקוצב את המזונות שעל החייב לשלם, תוך עריכת איזון בין צורכי הנזקק לתשלומי המזונות, בין זכויותיו הבסיסיות של החייב, כושרו הפיננסי וזכויותיהם של נושיו.

יצויין כי הסכום שיוקצב על ידי בית המשפט של פש"ר, שמטבע הדברים בד"כ יהיה נמוך יותר מסכום המזונות המקורי, הינו למעשה, בעל משקל זהה לתשלום שנקבע בפסק הדין עובר למתן צו הכינוס בין הצדדים וככל שיהא בכך צורך יגבה באמצעות לשכת ההוצל"פ.

סיכום

חוב מזונות שנוצר עובר למתן צו הכינוס (חובות עבר) הינו חוב בר תביעה (שאף נהנה מדין קדימה) ואילו, חוב מזונות, על פי פסק דין, שנוצר לאחר מתן צו הכינוס (חובות שטרם השתכללו וזמן פירעונם בעתיד), אינם ברי תביעה ואלו יוסדרו באמצעות המנגנון המוסדר בסעיף 128 לפקודה, כאמור לעיל.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

שינוי גודל גופנים