חובות בדין קדימה בפשיטת רגל

///חובות בדין קדימה בפשיטת רגל
חובות בדין קדימה בפשיטת רגל 2018-12-04T11:33:53+00:00

חובות בדין קדימה בפשיטת רגל

מאת: עו"ד יניב מזרחי

פקודת פשיטת הרגל יוצרת הבחנה בין חובות מסוגים שונים הזוכים ל"מעמד" שונה בשלבי חלוקת הדיוידנדים, קרי, נכסי החייב.
במאמר זה נבחן את מערכת הקדימות המוסדרת בפקודה. המדובר בהבחנה מהותית שכן בלא מעט מהמקרים, אין די בכספים שנתפסו לאחר מימוש נכסי החייב כדי לפרוע את כלל חובותיו. יתר על כן, במקרים מסויימים בית המשפט לא יאפשר למבקש לבוא בשערי ההליך משום היעדר תועלת לנושים בעצם ניהול ההליך (כך, במקרה שעיקר החובות הינו בדין קדימה או חוב שממנו החייב לא יופטר).

בטרם בחינת הוראות הפקודה המתוות את דין הקדימה בהליך פשיטת רגל, יש לזכור כי החובות בדין קדימה זוכים למעמד בכירות רק כלפי נושים רגילים. חובות אלו נדחים מפני זכויותיהם של נושים מובטחים, בעלי שיעבודים מסוגים שונים (ישנה הבחנה בין נושים אלו, אך  במאמר זה לא נידרש אליה) ומפני חובות מסוגים שונים נוספים – המדובר ככלל, בהוצאות ניהול הליך פשיטת הרגל (לרבות שכ"ט נאמן) וכן חובות שנקבע לגביהם בדין ספציפי כי הם קודמים לחובות בדין קדימה (כדוגמת חובות בגין אגרה לרשות או תשלום אחר המגיע לרשות שדות התעופה לפי סעיף 33 לחוק רשות שדות התעופה. ראה: ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה 3), 275).
על תכליתם של דיני הקדימה ניתן ללמוד מדבריה של כב' השופטת אלשייך בעניין פשר (ת"א) 1685/07 שפרה פרידלנד נ' עו"ד גיא לוינסון בתפקידו כנאמן לנכסי החייב דן פרידלנד (2011):

"הקניית מעמד של דין קדימה לחובות מסויימים מהווה, במידה רבה, אמצעי בידי המחוקק ליתן עדיפות מסויימת לחוב, אשר מגלם בתוכו אינטרסים המבדילים אותו מחוב כספי גרידא – כך למשל, דין הקדימה המוקנה לעובדים, על חלק מן החובות המגיעים להם מן המעסיק; וכך דין הקדימה העומדת לזכות רשויות ומשכירים (אף אם ההצדקה לקיומו, קל וחומר היקפו, שנויים במחלוקת מסוימת)."

יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי ההלכה הפסוקה רואה בדיני הקדימה כערך שיש לפרשו בצימצום, זאת לאור עיקרון השיוויון בהליכי פשיטת רגל ופירוק.

ראה: רעא 5658/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קנית ניהול השקעות ומימון בע"מ (2010); פשר (ת"א) 1167-00 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' איזבל בלס (2012).

סעיף 78 לפקודה מתווה את ההוראות המסדירות את דיני הקדימה בין החובות המפורטים בו, במסגרת הליך פשיטת רגל כדלקמן:

" לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:

 (1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור, בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 21,000 שקלים חדשים;

(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה;

 לענין זה,"שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן – חוק הביטוח);

(ג) הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;

(ד) שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו-(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;

(2) סכום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד השומה;

(3) החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא לכולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה:

(א) תשלומי חובה שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, תוך 12 החדשים שקדמו לאותו יום; "תשלומי חובה", לענין זה – מסים עירוניים, מסים של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן);

(ב) מסיס המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על פושט הרגל עד 31 בדצמבר האחרון שלפני יום מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שפושט הרגל נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך 12 החדשים שקדמו לאותו יום;

(ג) דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט הרגל;

(ד) כל כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל.

(4) בית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות הענין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו-(3), כולם או מקצתם."

סעיף 78 לפקודה, מפרט רשימת חובות הנהנים מדין קדימה ביחס לחובות אחרים, לפי המדרג כדלקמן:

  1. תשלום בגין יתרות שכר עבודה (לרבות פדיון חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וכו');
  2. גמול למשתקם לפי חוק זכויות לאנשים עם מגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז – 2007;
  3. יתרות חוב לרשות מס הכנסה – כספים שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד השומה;
  4. סוגי חוב הבאים שווים בדרגתם – תשלומי חובה (מיסים עירוניים וכדומה); סכומים המשתלמים לאוצר המדינה שנישומו והוטלו על פושט רגל בשנה האחרונה שלפני מתן צו כינוס; דמי שכירות של גנה אחת; כספי פיגורים על חשבון מזונות מכוח פסק דין (בעניין חוב מזונות יוזכר כי דין הקדימה בנוגע לחוב מזונות יחול רק לגבי חוב מזונות שנוצר לפני יום מתן צו הכינוס (ראה מאמרים נוספים בעניין זה באתר). כמו כן יצויין כי במקרה והמוסד לביטוח לאומי שילם לזכאי למזונות כספים מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), המוסד לביטוח לאומי יהפוך לבעל דין הקימה תחת הזכאי לדמי המזונות).

יודגש, כי בית המשפט מוסמך לסטות מהוראות דין קדימה אלו מטעמים מיוחדים שירשמו. יחד עם זאת בית המשפט מוסמך רק "להוריד" חוב בדרגת הנשייה, אך לא "להעלותו".

ראה: ע"א 4351/01 איתן ארז עו"ד מפרקן של חב' ח.א מזון בע"מ נ' מדינת ישראל – האוצר אגף המכס והמע"מ, פ"ד ס(1) 457.

חובות נדחים:

הפקודה יוצרת הבחנה נוספת בין חובות שהגם שהינם בגדר חובות ברי תביעה, זכותו של הנושה האוחז בהם נדחית ותבוא על מקומה רק עם פירעון זכויות הנושים האחרים.

כך למשל, שותפות וכל אחד מהשותפים בה, לא יוכלו להיפרע מחייב בהליך פשיטת רגל אלא לאחר שכלל נושי השותפות נפרעו.

כך למשל, בהתאם לסעיף 83 לפקודה, חוב בגין הלוואה שבעל נתן לאשתו (פושטת הרגל) ידחה לעומת שאר נושי האישה שנתנו תמורה בת ערך כספית או שוות ערך. אולם אם אישה פורעת חובות נושי בעלה פושט הרגל בגין ערבויות שנתנה לו, תבוא בנעלי הנושים שפרעה ולא תהיה בבחינת נושה נדחה כאמור לעיל (ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, פ"ד נח(5) 364).

ראה: סעיף 83(א) לפקודה; ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה 3), 282.

סיכום

סוגיית דיני הקדימות בהליך פשיטת רגל הינה סוגייה מהותית כאשר בלא מעט מהמקרים הקביעה כי היות חוב בדין קדימה אם לאו, הינה לא פחות מאשר הרת גורל במישור סיכויי הגבייה והכדאיות הכלכלית שבעצם נקיטת הליכים (הן במסגרת בקשת חייב והן במסגרת בקשת נושה, עליה יורחב במאמר נפרד).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

שינוי גודל גופנים