חוב מזונות עיקרי

חוב מזונות עיקרי 2018-11-12T11:39:37+00:00

חוב מזונות עיקרי – האם מדובר בחסם מכניסה להליך פש"ר?

מאת: עו"ד יניב מזרחי

האם חייב שצבר חוב מזונות משמעותי לגרושתו/זוגתו, באופן שחוב זה מהווה החלק העיקרי (ואולי אף הבלעדי) מסך מצבת החובות, חסום בפני פנייה להליכי פש"ר? זאת השאלה שנדון במאמר זה.

כזכור, סעיף 69 (א) לפקודה קובע, כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת-רגל".

במאמר נפרד באתר זה דנו בשאלה מהם אותם חובות בני תביעה מהם יופטר חייב בהליך פש"ר.
יוזכר כי חובות בני תביעה הינם חובות, בין אם התגבשו ובין אם לאו, החלים על החייב נכון ליום מתן צו הכינוס, בכפוף לחריגים כפי שהוגדרו בפקודה, כאשר בין החריגים הללו, תופס מקום של כבוד חוב שנוצר בשל מזונות.

ככלל, גישת הפסיקה בעניין חוב  מזונות קיבלה ביטויה יפה בעניין פש"ר 81/01 עמרם לוי נ' הכונ"ר בה ציין כב' השופט גרשון:

"חיוב במזונות איננו דומה לכל חיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. עצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב."

ראה גם: ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1), 749, 756).

אם לא די בעובדה כי בהתאם להוראות הפקודה, החייב ממילא לא יופטר מחוב זה, אם וכאשר יינתן צו הפטר המיוחל, כאמור לעיל, פסיקת בתי המשפט רואה ביצירת חוב מזונות כביטוי לחוסר תום לב מהותי ביצירת החובות, כזה שלעיתים, בשילוב היעדר תועלת מקיום ההליך (בעיקר כשהמדובר בחוב מזונות המווה חלק עיקרי מסך מצבת החובות) אף מקים חסם מכניסה להליך כבר בשלב המוקדם של מתן צו הכינוס.

כך למשל בעניין פשר (חי') 904-08 יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז חיפה (ניתן ביום 23.12.2008) (להלן: "עניין מקבילי"), נקבע כדלקמן:

"בשלב מקדמי זה ייבחן בית המשפט האם לכאורה מתמלאים התנאים למתן צו הכרזת פשיטת רגל כנגד החייב. אם ברור כבר בשלב ההתחלתי כי החייב פעל בחוסר תום לב ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וכי בקשתו להכריז עליו פושט רגל תידחה, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה, ואין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליך סרק. (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל, ע"מ 169; וכן ראה ע"א 6416/01 הנ"ל, שם). זאת ועוד:

מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה. הליך פשיטת הרגל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות דעת לבית המשפט. הואיל וכך, כאשר ברור לבית המשפט, על פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות שני הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך (פש"ר (חיפה) 597/02 אבו חסאן נ' הכנ"ר, תק-מח 2003(4), 7389). "

על פסק דין זה של כב' השופט רניאל הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

בפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה ריבלין, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, וחרף העובדה כי היקף חוב המזונות של מר מקבילי, היווה כ – 70% מסך מצבת החובות, ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקיבל את הבקשה למתן צו כינוס, בציינו:

"שמענו את טענות הצדדים – המערער מזה וכונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה מזה – ובאנו למסקנה כי לא היה מקום, במקרה זה, להימנע ממתן צו לכינוס נכסים. אכן, לבית-המשפט שיקול-דעת לדחות בקשה למתן צו כינוס במקום שבו מצא חוסר תום-לב מצידו של החייב (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, 113-111 (מהדורה שלישית, 2010)). עם זאת, בענייננו, התעורר בליבנו הספק אם הנימוקים שהובאו לעניין תום-ליבו של המערער מצדיקים, בשלב זה, את סגירת הדלת בפניו.

המערער מציג תמונה קשה לגבי מצבו הבריאותי והכלכלי. גילו 68 שנים, והוא סובל, לדבריו, משלל בעיות רפואיות, שהתעצמו לאחרונה עקב אירוע מוחי שבו לקה. המערער מוסיף כי מצבו הכלכלי בכי רע, לאחר שעסקו קרס לפני שנים רבות, ובמצבו אין לו כל אפשרות לעבוד או להשתכר. לטענת המערער, הוא אינו מסוגל לממן לעצמו את העזרים הרפואיים הדרושים לו ואת התרופות והטיפולים המתחייבים ממצבו הבריאותי. לדבריו, הוא מתגורר עם אימו הקשישה, חולה גם היא, ושניהם מתקיימים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.

השאלה המרכזית, איפוא, היא האם יש מקום, בשלב זה, לדחות את בקשת המערער למתן צו כינוס נכסים, בשל חוסר תום-לב – הנובע מן העובדה שמרבית חובותיו של המערער הם חובות בגין מזונות לרעייתו. אין ספק, כי העובדה שאדם "חוסך" מזונות מילדיו או מזוגתו עשויה להשפיע על בחינת תום-ליבו בהליכי פשיטת רגל, ובמיוחד כך כאשר בית-המשפט לא שוכנע שהייתה מניעה אמיתית לעמוד בפסיקת המזונות. עם זאת, לא נוכל לומר כי עצם העובדה שחובו של אדם נובע, כולו או חלקו, ממזונות, שוללת מניה וביה את האפשרות לראות בו כמי שזכאי לבקש הליכי פשיטת רגל.

אמנם, סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 מורה כי צו הפטר אינו מפטיר חייב מחבות לפי פסק-דין שניתן בתובענת מזונות, אולם הוראה זו כפופה לשיקול-הדעת של בית-המשפט והיא הנותנת, שבמקרה זה, ראוי בשלב זה שלא לסגור את הדלת בפני המערער ולאפשר בחינה מעמיקה של עניין זה בבוא העת.

התוצאה היא שהערעור מתקבל. הבקשה למתן צו כינוס מתקבלת."

המדובר לטעמנו בגישה שיפוטית ראויה שאינה מקימה מחסום דינוי כבר בשלב הראשוני, עוד בטרם ניתן צו כינוס לנכסי החייב, רק משום שהחוב העיקרי הינו בשל חוב מזונות, אלא תחת זאת בוחנת את כלל נסיבות חייו של המבקש צו כינוס ויוצרת במקרים המתאימים איזון ראוי ושקול יותר.

סיכום

הנה כי כן, חרף הגישה המקובלת לפיה חייב שעיקר חובותיו הינו חוב מזונות "מנוע" מלבוא בשערי הליך הפש"ר, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הגם שמדובר במקרה שבו חוב המזונות העיקרי עומד לחובתו של החייב, אין המדובר בהכרח בדחיית בקשתו וחסימת דלת הכניסה להליך כבר בשלב המקדמי עובר למתן צו הכינוס וההכרעה תתקבל בהתאם לכלל הנסיבות העובדתיות שעומדות על הפרק.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

שינוי גודל גופנים