הסדר לפי סעיף 19א’ לפקודת פשיטת הרגל – סקירה כללית
מאת: עו”ד יניב מזרחי
פקודת פשיטת הרגל מסדירה את נושא הסדר הנושים בשלבים שונים של ההליך. במאמר זה נדון בחהליך הסדר מבלי שהחייב המציע אותו יוכרז פושט רגל (או באם הוגשה בקשתו, בטרם ניתן צו כינוס).
המדובר באפיק משפטי שעשוי להוות חלופה עדיפה על הכרזת החייב המבקש פושט רגל, בין השאר ובעיקר נוכח ההימנעות מה”רבב” שיידבק במבקש אם וכאשר יוכרז, בפרק הזמן הקצר יותר בו נמשכים ההליכים והעובדה כי בניגוד להליך פש”ר סטנדרטי, לא מוטלות על המבקש במסגרת הצעת הסדר, המגבלות המנויות בסעיף 42א’ לפקודה (ראה על כך מאמר נפרד).
סעיף 19א’ לפקודה מתווה את ההוראות המסדירות את הסדר הנושים כדלקמן:
“(א) חייב שחובותיו עולים על 33,820 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.
(ב) לבקשה יצרף החייב –
(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;
(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;
(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.
(ה) הוראות סימן ג’ בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.”
בהתאם להוראות סעיף 19א’, הצעת הסדר מטעם החייב חייבת להוות כ – 30%, מסך מצבת חובותיו הלא מובטחים שיאושרו על ידי הנאמן שימונה לכך על ידי בית המשפט במסגרת בחינת תביעות החוב שיוגשו על ידי הנושים.
פקודת פשיטת הרגל מחייבת לקיים מספר תנאים מוקדמים נוספים כדי שהצעת החייב תתקבל ותאושר לבסוף על ידי בית המשפט (יצויין, כי בהיעדר אישורו של בית המשפט, אף אם ההצעה זכתה לאישור רוב הנושים כדין, אין כל תוקף מחייב להצעת ההסדר).
כך למשל, על הצעת ההסדר להתקבל על ידי רוב הנושים (51%) האוחזים ב – 75% מסך הנשייה הכללי. אישור הצעת ההסדר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט וזה יאשרו באם יהא סבור כי יש בהצעה משום תועלת, לכלל הנושים (על אף התנגדות נושה כזה או אחר).
ראה: ע”א 3225/99 שיכון עובדים בע”מ נ’ טש”ת חברה קבלנית לבנין בע”מ, פ”ד נג(5) 97, 114; ע”א 359/88 סולל בונה בע”מ נ’ י’ נאמן כונס ומפרק של א. כוכב השומרון עמנואל בע”מ (בכינוס נכסים), פ”ד מה(3) 862, 868).
בעניין זה יצויין כי בהתאם להוראות סעיף 63 לפקודה, בית המשפט רשאי לסרב לאשר את הצעת ההסדר מטעם החייב באם עבר על ההוראות המפורטות בסעיף זה. ככלל, המדובר בהתנהלות חסרת תום לב באופן בולט שכן גישת הפסיקה המקובלת הינה כי בהיעדר נסיבות חריגות, תום ליבו של החייב אינו נבחן במסגרת הצעת הסדר.
בעניין תום ליבו של חייב בהליך פש”ר ראה: ע”א 6461/01 בנבנישתי נ’ הכונס הרשמי, פ”ד נ”ז(197(4) מיום 4.5.2003 (פורסם בדינים ועוד); ע”א 3224/07 אברהם בן דוד נ’ הכונס הרשמי, (פורסם בדינים ועוד, מיום 3.5.2009).
בעניין דרישת תום ליבו של חייב בכלל, לרבות במסגרת הליך הסדר לפי סעיף 19א’ ראה: פש”ר 6291-09 (מחוזי ירושלים) ישראל ישראלי ואח’ נ’ כונס הנכסים הרשמי ואח’ (ניתן ביום 25.7.2010).
למעשה, בבחינתו את הצעת ההסדר, בית המשפט עורך איזון (הדומה במהותו במסגרת כלל ההליכים השונים הנערכים בחסות הפקודה) בין שני אינטרסים מנוגדים: האחד, זה של הנושים – שהינו מיקסום הגבייה מנכסי החייב בדרך המהירה, הזולה והיעילה ביותר, ומנגד – זה של החייב עצמו – שהינו מתן אפשרות לפתיחת פרק חדש בחייו, לאחר שאיתרע מזלו ושקע בחובות כבדים שאין באפשרותו לפרוע.
ואולם, ככלל, ניתן לומר שהבחינה במסגרת הליך הסדר לפי סעיף 19א’ נוטה יותר לבחינת התועלת לנושים (שמקבלת ביטויה המובהק בעמדתם להצעה) מאשר לתום ליבו של החייב המציע, הגם שכאמור לעיל, במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט, בהחלט ייתכנו מצבים בהם, חרף הכדאיות הכלכלית שבהצעת ההסדר לנושי החייב, חוסר תום ליבו יהא לו לרועץ והצעתו עלולה להידחות.
סיכום
הליכי הסדר ככלל והסדר לפי סעיף 19א’ לפקודה בפרט, עשויים בהחלט להוות חלופה ראויה, בעיקר לחייבים שבכיסם הפרוטה וכאלו שחפצים להימנע מ”הכתם” שבהכרזה כפושט רגל, על כל השלכותיה של הכרזה שכזאת. במקרים אלו, יתרונותיו של הליך ההסדר – הימשכות קצרה משמעותית מהליך פש”ר רגיל וההימנעות מהכרזה על המבקש כפושט רגל עשויים לעלות על חסרונותיה העיקריים – פירעון משמעותי מסך החובות, והצורך בניהול מו”מ עם נושים שבמרבית המקרים הפכו שלא בטובתם לאויבים לרגע.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
