זכויות עובדים בפשיטת רגל

מאת: עו”ד יניב מזרחי

לצד ההשלכות הקשות שיש על החייב עצמו בהגיעו לחדלות פירעון, בלא מעט מקרים ישנם גורמים נוספים שמושפעים ישירות ממצבו הפיננסי הקשה של החייב. כך למשל, כשהחייב הינו בעל עסק המעסיק עובדים, עשויים למצוא עצמם אותם עובדים בפני סיטואציה לא פשוטה שבה שכרם האחרון (ולעיתים אף יותר מכך) וזכויות נוספות לא שולמו להם.

במאמר זה נבחן את ההשלכות שיש על סגירת הפעילות העסקית של מעסיק, בין כחברה בע”מ ובין בפשיטת רגל, על העובדים והאפשרויות העומדות בפניהם.

המחוקק נתן דעתו למצב בו אין באפשרות אדם (או חברה) כמעסיק לפדות את יתרת זכויות עובדיו בהגיעו לחדלות פירעון. בשל כך, נחקק פרק ח’ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ”ה-1995 (להלן: “החוק“), שנועד כדי למנוע מצב בו עובדים שכירים נותרים בלא שזכויותיהם הבסיסיות ביותר משולמות להם (ולו באופן חלקי, כפי שיובהר להלן).

כדברי כב’ השופט רובינשטיין בעא 10961/04 המוסד לביטוח לאומי נ’ מתן גוטר וחא’ (פורסם ב”נבו”, ניתן ביום 4.9.2006):

“פרק זה תכליתו הברורה, כשל כל חוק הביטוח הלאומי כולו, היא תכלית סוציאלית: לפרוש רשת ביטחון לרגלי המבוטח בשעה של מצוקה או אי השתכרות.”

ראה גם: פש”ר (י-ם) 85/93, המ’ 2303/98 נושים בקבוצת העובדים נ’ בר-מימון בע”מ (בפירוק), דינים מחוזי לב(2) 623; בש”א (חי’) 18061/04 מפעלי אלקטרודות זיקה בע”מ נ’ בנק לאומי, תק-מח 2005(1), 968).

החוק מסדיר את זכויות עובד שכיר שאיתרע מזלו ומעסיקו נקלע למצב של חדלות פירעון, ובעקבותם ניתן נגדו צו פשיטת רגל (או צו פירוק כשהמדובר בחברה או שותפות).

יצויין כי בהתאם לפסיקה, הוראות החוק יחולו גם על עובדים שניתן נגד החברה בהם הם עובדים צו פירוק, כאשר צו הפירוק מעוכב בשל הסדר נושים שנרקם בין בעלי החברה לרוכשי השלד הבורסאי של החברה.

ראה: בשא (חי’) 18061/04 מפעלי אלקטרודות זיקה בע”מ (בפירוק) נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ (פורסם ב”נבו“, ניתן ביום 11.1.2005).

בהתאם להוראות החוק, עובד שכיר (או שאריו, במקרה והעובד נפטר בטרם קיבל את הכספים כל פי דין) שמעסיקו פשט את הרגל זכאי לפדיון זכויותיו הבאות (עד לגובה המקסימלי הקבוע בחוק):

  1. תשלום יתרת שכר עבודה;
  2. תשלום פיצויי פיטורין;
  3. תשלומים לקופת הגמל שלא הועברו על ידי המעסיק;

תנאי הזכאות לקבלת גימלה מהמוסד לביטוח לאומי:

סעיף 182 לחוק, קובע כי עובד יהא זכאי לגימלה כאמור לעיל, באם ניתן אחד מהצווים כדלקמן:

“(1) צו הכרזה כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי הפקודה האמורה;

(2) צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק חברה, שותפות או אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;

(3) צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה (1) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה;

(4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;”

לאחר שניתן צו כאמור לעיל, החוק דורש כי ימונה נאמן או מפרק מטעם בית המשפט וכן שהאמן או המפרק יאשרו את פרטי התביעה שתוגש על ידי העובד.

חישוב הגימלה:

בהתאם להוראות סעיף 183 לחוק, הגמלה שתשולם לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי (המוגדר בחוק) כפול 13 לגבי כל עובד, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בסמוך למועד שבו נותקו יחסי העבודה, או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף 182 דלעיל, לפי המוקדם מביניהם.

נכון ל – 1.1.2012 הסכום המקסימלי שזכאי עובד לפי החוק עומד על 108,810 ש”ח (ראה: י”פ תשע”ב מס’ 6402). יצויין כי סכום זה מתעדכן מעת לעת. כמו כן, לגמלה שתושלם יתווספו ריבית והצמדה ממועד הזכאות ועד התשלום בפועל.

רכיבי השכר לצורך חישוב הגימלה:

  1. שכר עבודה שלא שולם לעובד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר. יודגש, כי לא כל רכיבי השכר המופיעים בתלוש השכר של העובד יובאו בחשבון לצורך חישוב הגימלה, כי אם רכיבים כגון: שכר בסיסי, תשלום בגין שעות נוספות, עמלות, פרמיה, מענק, תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית. עוד יצויין כי שכר העבודה שילקח בחשבון, לא יפחת משכר המינימום (בהתאם להיקף משרת העובד);
  2. פדיון יתרת ימי החופשה שלא שולמו (בכפוף להוראות חוק חופשה שנתית);
  3. פדיון יתרת ימי הבראה שלא שולמו;
  4. דמי ביגוד שלא שולמו בשנה האחרונה;
  5. תמורת הודעה מוקדמת בכפוף להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס”א – 2001 (ראה: בעא 10961/04 המוסד לביטוח לאומי נ’ מתן גוטר וחא’ (פורסם ב”נבו”, ניתן ביום 4.9.2006);
  6. משכורת 13 – היתרה שלא שולמה עבור השנה האחרונה;
  7. הפרשות לקופת פנסיה – עובד שמעבידו לא הפריש עבורו כדין לקופת פנסיה יהא זכאי לתבוע את הפרשות חלק המעביד בגין 12 החודשים האחרונים להעסקתו ממועד ניתוק יחסי עבודה;
  8. פיצויי פיטורין – במקרה והעובד לא היה מבוטח או היה מבוטח אך לא הופרשו מלוא הכספים כדין, המוסד לביטוח לאומי ישלם או ישלים את החסר. תשלום זה כפוף להואות חוק פיצויי פיטורים;

סיכום

קריסת מעביד הינה סיטואציה שאיננה פשוטה כלל ועיקר – לא למעסיק וודאי לא לעובדיו. הגם שבחלק מהמקרים ישנם סימנים מוקדמים לקריסה הכלכלית, וניתן להיערך לכך בהתאם, לעיתים מדובר באירוע שהינו בבחינת רעם ביום בהיר.
בסקירה קצרה זאת ניסינו להראות שפשיטת רגל של אדם או פירוק של חברה כמעסיקים אינה בשום צורה סוף פסוק ובהחלט ניתן לפעול לגביית הכספים שטרם שולמו. יחד עם זאת, המדובר בטיפול משפטי מורכב שרצוי ויעשה על ידי איש מקצוע המתמחה בתחום.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.