חוק חדלות פירעון החדש

חוק חדלות פירעון החדש

מאת: עו”ד יניב מזרחי

ביום 15.9.2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח – 2018. החוק מהווה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון והביא לשינויים מהותיים בתחום זה תוך יצירת קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון וביטול הסדרים ופקודות ישנות.

חוק חדלות פירעון הינו חוק המוטה שיקום חייהם של החייבים שנקלעו שלא בטובתם לחובות. ניתן ללמוד על כך כבר מעיון בחלקו הראשון של החוק המונה את תכליות החוק כאשר מטרת השיקום הכלכלי הוגדרה כתכלית ראשונה (הקודמת אף על פני המטרה שעניינה השאת שיעור החוב לנושים וזאת להבדיל מתכליות פקודת פשיטת הרגל למשל).

חוק חדלות פירעון מבקש לקבע שינוי מדיניות תפיסתי כלפי חייבים – לא עוד התייחסות לחייב בהליך כאדם שדבק בו פגם מוסרי חלילה, כי אם תוצאה של התפתחות שוק האשראי הישראלי שלעיתים מביא אדם לטעות כלכלית. בהתאם, החוק רואה באותה טעות או תאונה כלכלית כחלק ממערך הסיכונים שגופי האשראי (בנקים, גופים מוסדיים, חברות חוץ בנקאיות וכיוצ”ב) ואף יחידים או בעלי עסקים המעניקים אשראים במסגרת פעילותם השוטפת, כחלק מהסיכון שאותו נותן אשראי נוטל על עצמו במערך העסקים הרגיל שלו מול החייב.

כיצד מגדירים חדלות פירעון?

לאורך השנים הוגדרו בפסיקה שני מבחנים עיקריים לקביעת חדלות פירעון של יחיד או חברה: המבחן המאזני והמבחן התזרימי.

בקצרה, המבחן המאזני בוחן את מצבת נכסיו של החייב למול מצבת התחייבויותיו. המבחן התזרימי בוחן האם חייב יכול לעמוד בהתחייבויותיו במועדן (להבדיל מבחינה בזמן נתון). חוק חדלות פירעון אימץ את 2 הגישות גם יחד וקבע בסעיף 2 לחוק כי:

“חדלות פירעון הינה מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו“

כחלק מהרפורמה המקיפה שערך חוק חדלות פירעון החדש, הועברו ניהלם של חלק מהותי מהסמכויות שבעבר היו בידי בתי המשפט (המחוזיים) לערכאות שונות וכן לגורם מינהלי (הממונה – שכונה בעבר הכונס הרישמי).

כך למשל, הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון ליחידים הועברה לידי בתי משפט השלום (הליכי חדל”פ של חברות נותר בידי בית משפט המחוזי).

הליכי חדלות פירעון בסכומים הנמוכים מ – 150,000 ₪ הועברו לניהול בלשכות ההוצל”פ השונות וידונו בפני רשמי הוצל”פ יעודיים (כאשר רף הכניסה להליכי חדל”פ הינו חובות בסך של 50,000 ₪, למעט במקרים חריגים בהם ראה רשם ההוצל”פ טעמים מיוחדים לאפשר לחייב לבוא בשערי ההליך על אף חובות נמוכים מסכום זה).

סמכויות מנהליות שונות (כגון, הסמכות להכרעה בבקשות לשינוי צו תשלומים, מתן אישור הפעלת עסק עצמאי בהליך, ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ באופן זמני ועוד) הועברו לטיפול הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מי שבעבר היה מוכר ככונס הרישמי).

חוק חדלות פירעון מעגן כמובן עוד שינויים מהותיים רבים בעלי השלכות מרחיקות לכת על חייבים בהליך (לרבות סוגיות כגון מימוש דירת מגורים, ביטולי הענקות והברחת נכסים וכמובן הסדרת חובות לחברות). על כל אלה ועוד ניתן לקרוא באתר המשרד.

במאמרים הבאים נראה את מבנה ההליך, החובות המוטלות על חייבים בו ועוד כהנה וכהנה סוגיות מהותיות בתחום חדלות הפירעון ובכלל זה החשיבות בייצוג הולם ומקצועי, אשר לא מן הנמנע במקרים המתאימים יפעל להימנע מכניסה להליכי חדלות פירעון כלל.

סיכום

בשנים האחרונות אנו עדים ללא מעט דיסאינפורמציה בתחום אשר רווי בפרסומים בדבר “מחיקת חובות” מהירה, ביטולי עיקולים בתוך שעות ספורות והבטחות שווא מסוג זה. חשוב להדגיש, מטרת העל של חוק חדלות פירעון היא אכן להביא לשיקומו הכלכלי של החייב שנקלע לחובות שלא בטובתו ובתום לב. יחד עם זאת, אנו מאמינים שחשוב ביותר, ככל שניתן כמובן, להימנע מהליכי חדלות פירעון ולפנות לאפיק זה כחלופה אחרונה בלבד.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.